אוחנה נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

פסק - דין

עניינה של התביעה בתאונת דרכים מיום 27.6.08, במהלכה נפגע קשה התובע, יליד 22.6.77, כרוכב אופנוע. הנתבעת היא המבטחת ואין מחלוקת כי עליה לפצות התובע על נזקיו בתאונה. המחלוקת נוגעת רק לגובה הנזק. אין מחלוקת כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה במל"ל וכי יש להפחית קצבאות המל"ל.

עובר להגשת הסיכומים מסרו הצדדים הודעה לאורה אין גם מחלוקת כי התובע זכאי בכל מקרה ל- 25% מנזקו וזאת אף אם תגמולי המל"ל עולים על נזקיו, או בולעים את מרביתם, שכן לא נסע ברכב מעביד.

התובע נפגע בתאונה אנושות וסבל מפגיעה רב-מערכתית ומחבלת ראש. במקום התאונה טופל התובע ע"י צוות מד"א, עבר אינטובציה והונשם. הוא הובהל - מחוסר הכרה, מורדם ומונשם לחדר הטראומה בבי"ח הדסה עין-כרם, שם עבר ניקוז דו-צדדי של החזה והועבר בדחיפות לחדר הניתוח. בית החזה משמאל נפתח לצורך קשירה של העורק והוריד התת-בריחי השמאלי, הקלוויקולה (עצם הבריח) משמאל הוסרה חלקית ובוצעה ונטריקולוסטומיה. התובע עבר גם כריתת טחול, לאחר דימום מסיבי לחלל הבטן. הותקן בגופו סנן IVC לאחר שאובחן כסובל מדימום מוחי. אצל התובע אותרו גם שברים בחוליות הצוואר והגב. במסגרת הטיפול בו, נזקק התובע ל-27 מנות דם, 26 מנות פלסמה, עשר מנות קריופרציפיטט ושתים-עשרה מנות טסיות. בתום הניתוח - הוא הועבר לאשפוז במחלקה לטיפול נמרץ, שם פיתח זיהום וזה טופל באמצעות אנטיביוטיקה לווריד. התובע נמצא כסובל גם מהפרעה כולסטטית בתפקודי הכבד. בתום הטיפול במחלקה לטיפול נמרץ, הועבר להמשך אשפוז במחלקה לכירורגיה. התובע עבר עוד למחלקת שיקום בהדסה הר הצופים וכן היה מאושפז במחלקה לכירורגיה פלסטית, ברם, כל הטיפולים, לא החזירו לו את התנועה ביד שמאל ולא הועילו להקלת הכאבים עימם נותר. במקביל החל גם טיפול נפשי וכן טופל במרפאת כאב. התובע הובא למיון פסיכיאטריה במרץ 2010 לאחר ניסיון אובדני. לאחר שיקום ממושך, נעשה אף ניסיון באפריל 2010, להקל על כאביו בניתוח נוסף שבוצע בהדסה, אך לא הועיל. התאונה גרמה גם להתפרצויות זעם - ואלו הובילו עד להגשת תלונה של אשתו למשטרה (לתיאור מלא ומדויק של כלל טיפוליו, ר' סעיף 6 לסיכומיו). לאור המתואר, עתר התובע כי ימונו לו מומחים בתחומים הבאים - אורתופדיה, כירורגיה פלסטית, פנימית, כירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ושיקום.

חוות הדעת הרפואיות:

מונו ארבעה מומחים לבדיקת התובע: ד"ר ש. סבתו, מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר א. קורן-לובצקי, מומחית בתחום הנוירולוגיה, ד"ר י. הד, מומחית בתחום הרפואה הפנימית וההמטולוגיה ופרופ' ב. שפירא, מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

ד"ר ש. סבתו בדק את התובע ביום 28.1.10 ושוב ביום 8.12.11 - לצורך חוות דעת משלימה. הממצאים בחוות הדעת המאוחרת היו שהתובע הלך בצליעה קלה על רגל שמאל. נמצאה רגישות בעורף ומעמד הצוואר והגב תקין. נמצאה הגבלה בסיבוב הצוואר לשמאל. יד שמאל ללא תנועה מוטורית, ללא תחושה, תוך שיתוק מלא של השרירים כולל שרירי הכתף. ניכר דלדול של שרירי כתף שמאל. במרפק שמאל - מצב לאחר השתלת עור. טווח תנועות המפרקים באופן פסיבי- כתף, מרפק ושורש כף היד - היה בגדר הנורמה. צוין חוסר עצם בריח בכתף שמאל. המומחה התייחס גם לצלקות בגופו של התובע - האחת בראש, מצב לאחר קרניוטומיה קודמת; שנייה, אורכית אלכסונית מאזור הצוואר הצדדי לקדמת הכתף; שלישית, רוחבית מעל גובה הפטמה במחצית שמאלית של בית החזה; ורביעית, היקפית וארוכה מבית חזה שמאלי אחורי עם המשך בניצב באזור מרכז הבטן. המומחה קבע נכויות התובע על בסיס תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956, (להלן: "התקנות"), כדלקמן: 100% למשך שנה מהתאונה.

70% לפי סעיף 31(2)(ב) לתקנות, העוסק בשיתוק מלא של עצב רדיאלי מימין.

20% לפי סעיף 37(5)(ב) לתקנות, העוסק בהגבלת תנועות עמוד שדרה צווארי ברמה בינונית.

10% לפי סעיף 39(2) העוסק באי-התאחות החלק הפנימי או האמצעי של עצם הבריח.

20% לפי סעיף 75(1)(ג), הדן בצלקות נרחבות באזורים מרובים.

כלומר כ- 83% נכות משוקללת.

במענה לשאלת הבהרה המליץ המומחה על רכישת מכשיר TENS מסוג STIWELL MED 4 לתובע.

ד"ר א. קורן-לובצקי בדקה את התובע ביום 25.2.10. מעבר לאמור בחוות הדעת האורתופדית הוסיפה כי ביד שמאל קיימת אטרופיה בולטת של כל השרירים, גם פרוקסימליים וגם דיסטליים עם יד שטוחה. אין תנועה והתובע מתהלך בעזרת מכשיר קיבוע של היד, קשור לצווארו. לא הופקו החזרים ביד שמאל ונמצאה ירידה בתחושה שטחית בכל היד, מאזור כתף שמאל ועד לאצבעות. ברגל שמאל נמדדה חולשה 5/5 בשרירים והופקו החזרים ערים יותר ברגל שמאל, אם כי לא נמצאו החזרים פתולוגיים. לאור האמור העמידה המומחית את נכות התובע, כדלקמן:

100%למשך חודש ושבוע (בחופף לקביעת ד"ר סבתו).

70%לפי סעיף 31(2)(ב) לתקנות (כפי שקבע גם ד"ר סבתו).

10% לפי סעיף 29(1)(א) לתקנות בגין חולשה ברגל שמאל.

כלומר כ- 73% נכות משוקללת.

במענה לשאלות הבהרה שנשלחו אליה, המליצה המומחית על המשך טיפול בקנביס רפואי.

ד"ר י. הד התייחסה בהרחבה לפגיעה הרב מערכתית פנימית שנגרמה לתובע במערכות שונות בגופו. הובהר כי כיום חלק ניכר מהפגיעה הוא במערכת השלד, במערכת העצבים ובמצבו הנפשי. מבחינת נכותו בתחום הרפואה הפנימית, קבעה המומחית כי התובע סובל מהנכויות הבאות: